ארבעת תקני הבניה הירוקה (תקן 1045, 5280, 5281 ו-5282) והשפעתם על מעטפת המבנה
תקן ישראלי 1045 – בידוד תרמי של בניינים
בשנים האחרונות ישראל מדביקה את הפער מהעולם בכל הקשור לבניה מתקדמת, הידועה גם כבניה בפלדה דקת דופן (ראו מערכת טל). בניה מסוג זה תפסה תאוצה בשוק הבניה הפרטי מזה זמן רב, ואט אט עוברת גם לתחום הבניה הציבורית ולרבי קומות. היתרון של השיטה הוא ברור לכולם: משך ביצוע קצר יותר, מבנה מבודד ואנרגתי יותר ועלות נמוכה יותר.
יחד עם היתרונות הגלומים בשיטה, קיים יתרון מובהק נוסף: קלות הרכבת החיפוי החיצוני.
קיר שעשוי מבניה מתקדמת, היינו פלדה דקת דופן, הינו בהכרח קיר מפולס וישר. ככזה, הוא יכול להוות תשתית נוחה לחיפוי המתלבש עליו ללא צורך בתוספת תשתית לפילוס, כפי שנהוג בבטון או בבלוקים.
תקן 1045 דן בבידוד תרמי של בניינים וגשרי קור, ומהווה את אבן היסוד בסדרת התקנים העוסקים בבנייה ירוקה. התקן נולד ביוזמת משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים וזאת לאחר ההבנה שהאנרגיה הגדולה ביותר הנצרכת במשק בית ישראלי ממוצע היא לטובת קירור או חימום הבית ומגיעה עד לכדי 50% מסך האנרגיה הנצרכת. כלומר, אם ניצור סביבה מבודדת מהטמפרטורה בחוץ, נוכל לחסוך עד 50% מהאנרגיה הנצרכת בבית וכתוצאה מכך גם עד 50% מעלויות חשבון החשמל.
איך בידוד משפיע על צריכת האנרגיה?
קירות, תקרות ורצפות לא מבודדות אחראיות על 75% מבזבוז האנרגיה של הבית. רק קירות לא מבודדים אחראים על כ-50% מזה. כלומר, אם נבודד את קירות הבית מהטמפרטורה השוררת בחוץ, נוכל לחסוך עשרות אלפי שקלים לאורך השנים בחשבונות החשמל.
בשנת 2018, המשרד להגנת הסביבה פרסם דו"ח לגבי זמן השימוש הממוצע במזגנים לקירור ובתנורים לחימום הבית. הבדיקה נעשתה בין בניינים ירוקים ובבניינים שנבנו בשיטה סטנדרטית. הממצאים שהתגלו היו מדהימים. חסכון החשמל השנתי הממוצע היה כ-21%!
במבנים שנבנו בבנייה ירוקה עם 5 כוכבים החסכון היה משמעותי אף יותר.
להלן התפלגות צריכת החשמל כפי שמובאת בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה:
האם כל בית צריך לבודד?
התשובה היא כן. התקן מחלק את הארץ ל-4 אזורים כשבכל אחד מהם הוא מגדיר את רמת הבידוד הנדרשת. הסיבה לכך היא שבידוד הבית נועד לפתור 2 תופעות עיקריות: עיבוי (קונדנסציה) ובזבוז אנרגיה. על בזבוז אנרגיה דיברנו, אך עיבוי היא תופעה שקורת כאשר קיימים הפרשי טמפרטורה בין הפנים לחוץ. אם לא נבצע בידוד תיווצר בבית תופעה של עובש, פטריות וחיידקים מזיקים על גבי קירות פנים הבית. על פי מחקרים שבוצעו, העובש בקירות עלול להוביל לכאבי ראש, שינה לא טובה ובעיות בריאותיות נוספות. גם משרד הבריאות מזהיר מפני הסכנות הבריאותיות בעובש וממליץ לא לנשום אוויר בחדר המלא בעובש. לא חייבים לגור באזור קר בכדי שהתופעה תקרה, גם באזורים חמים היא מתרחשת.
עיבוי שהפך לעובש פטרייתי והתפשט על התקרה, אזור גוש דן.
האם בידוד פנימי אפקטיבי כמו בידוד חיצוני?
לחלוטין לא. בבידוד פנימי אנחנו נאלצים להתמודד עם גשרים תרמיים, בעוד בבידוד חיצוני הגשרים התרמיים מבוטלים ומטופלים בצורה פשוטה ויעילה יותר.
אז איך באמצעות פעולה פשוטה ניתן לבנות מבנה ירוק, לחסוך באנרגיה ולמנוע בעיות עיבוי?
זה פשוט, רק צריך להקפיד על ביצוע חיפוי החוץ בשיטה הבאה:
- בידוד חיצוני בלבד (ולא בידוד פנימי)
- חזית מאווררת
- בידוד או חיפוי אחיד ללא פוגות
שיטת ההרכבה של FIBCO כוללת בתוכה את כל היתרונות של שיטת הבנייה הירוקה באמצעות חזית מאווררת, מאפשרת ביצוע חיפוי ללא פוגות ומאפשרת הרכבת בידוד חיצוני. עם FIBCO ניתן לעמוד בקלות בתקן 1045.
תקן ישראלי 5280 – אנרגיה בבניינים
תקן 5280 מורכב מ-4 חלקים כאשר החלק הראשון שלו עוסק במעטפת הבניין, בדומה לתקן 1045. בידוד מעטפת הבניין הינו אחד המרכיבים החשובים בבנייה ירוקה ובהתייעלות אנרגטית בבניינים. השפעתו על הפוטנציאל לחיסכון באנרגיה למשקי הבית בפרט, ולמשק הלאומי ככלל הינה משמעותית והוא מוגדר כאחד ממנועי ההפחתה לצמצום פליטות בדוח מקינזי (2009). כמו כן מהווה נושא הבידוד מרכיב משמעותי בתקן לבנייה ירוקה המאפשר את צבירת הניקוד הגבוה ביותר בין מאפייני התקן.
איך התקן עובד?
התקן נותן ניקוד לתפקוד המעטפת של הבניין. בעוד תקן 1045 לוקח בחשבון את ההשפעה האנרגטית של חיפויי חוץ בלבד, תקן 5280 לוקח בחשבון את ההשפעה האנרגטית של כל האלמנטים מבזבזי האנרגיה כגון: קירות חוץ, תקרות, זיגוג, דלתות, רצפות ועוד. זהו למעשה תקן המסתכל בראיה כוללת יותר על מעטפת הבניין ובידודה הכולל מתנאי האקלים החיצוני. גם בתקן 5280 ההשפעה הגדולה ביותר על מעטפת האנרגיה במבנה היא של מערכת חיפויי החוץ.
אז איפה נמצא פוטנציאל החסכון האנרגטי הגדול ביותר?
גם לפי תקן זה הפוטנציאל הגדול ביותר לחסכון נמצא בבידוד הקירות.
קירות הבנויים בשיטת החזית המאווררת, עם בידוד ואיטום מתאים הם היעילים ביותר, חוסכים את האנרגיה הגדולה ביותר במבנה ומעניקים את הציון המקסימלי בתקן 5280.
חיפוי FIBCO מורכב בשיטת החזית המאווררת היעילה ביותר ומאפשר ביצוע בידוד אופטימלי.
תקן לבניה ירוקה – ת"י 5281
תקן 5281 הוא החשוב ביותר לבנייה ירוקה והוא התקן שמאגד תחתיו את תקנים 1045, 5280 ו-5280 ומאחד אותם לתקן אחד העוסק בהערכת בניינים בני-קיימה ובדירוגם לפי מידת ההשפעה שלהם על הסביבה בנושאים שונים כגון אנרגיה, מים, קרקע, פסולת ועוד. פרק האנרגיה הינו הפרק בעל המשקל הרב ביותר בתקן 5281 ועמידה בת"י 1045 (בידוד תרמי של מעטפת המבנה) מהווה תנאי סף שבלעדיו לא ניתן לעמוד בתקן לבנייה ירוקה. יש לציין כי המשקל שמוענק לסעיף הבידוד התרמי של המעטפת בתקן לבנייה בת קיימה משמעותי ביותר וניתן להשיג בו את מספר הנקודות הרב ביותר הניתן בכל סעיפי התקן, דבר המעיד באופן מובהק על חשיבותה של חזית מאווררת, מבודדת ובנויה ממוצר ירוק.
להלן המשקל הניתן עבור כל פרק בתקן הבניה הירוקה:
כפי שניתן לראות, התקן לבנייה בת קיימה מעניק בפרק האנרגיה יותר נקודות מאשר בכל פרק אחר, והדבר מעיד על החשיבות הסביבתית הרבה המיוחסת כיום להורדת העומס הנוצר על תשתיות האנרגיה בישראל על-ידי מבנים. פרק האנרגיה הוא הנרחב ביותר ומשקלו 37% והוא הגבוה ביותר מכלל הנושאים המרכיבים את התקן.
בכדי לעבור את התקן כל בניין נדרש לקבל מינימום של 55 נקודות (כוכב אחד בבניה ירוקה). ההשקעה במעטפת המבנה היא הכלכלית ביותר, היעילה ביותר אנרגטית ובעלת פוטנציאל הציון הגבוה ביותר.
בכתבה הבאה תוכלו לקרוא על מבנה בו הותקנו לוחות חיפוי פיבקו וקיבל 4 כוכבי בניה ירוקה.
תקן 5282 – דירוג בניינים לפי צריכת אנרגיה
ת"י 5282 לדירוג אנרגטי של בניינים הוא למעשה ציון שמקבל בניין או חלק ממנו בהתאם ליעילות האנרגטית שלו. בדומה לשימוש הרווח בכלי לדירוג אנרגטי בתחום מכשירי החשמל, הדירוג האנרגטי מאפשר לקבל תמונת מצב ברורה וניתנת להשוואה גם לגבי היעילות האנרגטית של יחידות תכנון בבניין ושל בניינים. הדירוג האנרגטי של יחידת התכנון מבטא את רמת התכנון של אלמנטי המעטפת ומאפיינים שונים במבנה, לפי האזור האקלימי בו הוא נמצא. ככל שצריכת האנרגיה הנדרשת ליחידת התכנון קטנה יותר, הדירוג של היחידה גבוה יותר. הדרגה הנמוכה ביותר הינה F, עבור יחידה שאינה עומדת בדרגת הבסיס והדרגה הגבוהה ביותר הינה +A.ר.
איך נקבע הציון של כל מבנה?
התקן מתחשב בפרמטרים המשפיעים על היעילות האנרגטית של מבנה ונותן לכל אחד מהפרמטרים משקל שבסופו ישפיע על הציון הכולל. בתוך כך התקן לוקח בחשבון פרמטרים כגון גודל, מיקום וזווית הבנין, מערכת הזיגוג, מעטפת הבניין ובידודו. התקן איננו עוסק בחישובים תרמיים ובבידוד המעטפת, אלא משתמש בנתונים שחושבו במסגרת ת"י 1045 ות"י 5280. אותם פרמטרים מהווים מרכיב משמעותי בקביעת הדירוג האנרגטי של כל מבנה וגם בתקן זה מרכיב מעטפת המבנה מהווה את הרכיב המשפיע ביותר על ניקוד המבנה.
לסיכום, תקני הבניה הירוקה מייחסים חשיבות עליונה בעיקר למעטפת המבנה. מעטפת המבנה תורמת את מרבית הנקודות האפשריות לתקן, עוזרת להפחית מהצריכה האנרגטית בתוך הבית והיא הפתרון הכלכלי ביותר שניתן ליישם בכל הקשור לבניה ירוקה.
