תקן עמידות באש

מאז השריפה הענקית במגדל גרינפל, לונדון, העולם לקח לתשומת ליבו את נושא בטיחות באש בחיפויי חוץ וייצר תקני אש שעיקרם זהה בכל מדינות העולם. מדינת ישראל יישרה קו עם העולם ואימצה את התקנים האירופאיים והאמריקאים במלואם.

בישראל קיימות תקנות בטיחות אש בחיפויי חוץ הרשומות בחוק התכנון והבניה וכן קיימים 2 תקנים המתייחסים לבטיחות באש בחיפויי חוץ:

(1) תקן 755 – תגובות בשריפה של חומרי בנייה – שיטות בדיקה וסיווג

(2) תקן 921 – תגובות בשריפה של חומרי בניה

תקן 755 מגדיר כיצד ובאיזה אופן נדרש לבצע את הבדיקה. בסוף הבדיקה מתקבלת התוצאה עבור ארבעת הפרמטרים שהתקן בודק:

(1)     דרגת התלקחות(I עד IV, כאשר I מציין חומר מתלקח בקלות ו IV מציין חומר שאינו מתלקח כלל)

(2)     דרגת צפיפות עשן (1 עד 4, כאשר 1 חומר שפולט הרבה עשן ו-4 חומר שאינו פולט עשן)

(3)     דרגת עיוות הצורה, ההתפרקות והטפטוף (1 עד 4, כאשר 1 חומר מתפרק ו-4 חומר שאינו מתעוות)

(4)     ציון הסיכום של הגזים הרעילים.

תקן 921 החדש מגדיר מהן דרישות חיפוי החוץ בהתייחס לסוג החיפוי ומחלק את הבדיקה לסוגי מבנים. התקן מבוססבאופן מלא על התקן האמריקאי NFPA285.

גם תקנות התכנון והבניה מתבססות על התקן האמריקאי במלואם (לינק לתקנות התכנון והבניה – תק' (מס' 2)  תש"ף-2020). וזו לשון התקנות:

"מערכת הבידוד והגימור החיצוניים תהיה לפי תקן ישראל ת"י 921 – תגובות בשריפה של חומרי בנייה וכל עוד לא נכללו בתקן זה הוראות הנוגעות לחומר החיפוי, מערכת הבידוד והגימור החיצוניים תעמוד בתקן 285 NFPA"

התקן האמריקאי כבר בדק ומצא מאילו חומרים כדאי להיזהר (נחשבים דליקים) ומאילו חומר לא צריך לחשוש: